פסק-דין בתיק ב"ל 32351-10-11

1.         המערער, יליד 1979, נפגע במהלך פיגוע ירי ב- 21.9.05 בהיותו עובר אורח.

2.         לפניי ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים, (ביטוח נכות), מיום 16.8.11, (להלן:" הועדה" או " הועדה לעררים"), שקבעה למערער 100% נכות לתקופה שמיום 3.7.11 ועד ליום 19.7.11 ו - 49% נכות לתקופה החל מיום 20.7.11 ואילך, עקב הליקויים כדלקמן: מצב אחרי פציעה וכאבים, צלקות בגוף, ליקוי שמיעה, כאבי גב, אשפוז לאחר אירוע פסיכוטי והפרעת הסתגלות.

            ערעורו של המערער נסב בעיקר על קביעת הועדה בהיבט הנפשי אך גם בהתייחסותה ובקביעת אחוזי הנכות לגבי יתר הליקויים שהוא סובל מהם.

3.         הועדה התכנסה לישיבתה הראשונה ביום 31.5.12. הרכבה כלל מומחה לנוירולוגיה, מומחה לאורטופדיה ומומחה למחלות אף אוזן גרון.

הועדה שמעה את תלונות המערער ורשמה אותם לפניה. היא ערכה למערער בדיקה קלינית ורשמה את ממצאיה.

הועדה דחתה את ערעורו לגבי שיעור הנכות שנקבע לו בתחום הנוירולוגי, בתחום האורטופדי ובתחום אף אוזן גרון, תוך נימוק קביעותיה.

בתום ישיבתה, בקשה הועדה חוות דעת פסיכיאטר בעניינו של המערער.

עקב כך, זומן המערער לפסיכיאטר ד"ר דרנאל, (להלן:" הפסיכיאטר").

לאחר שהפסיכיאטר שמע את טענות המערער ורשם אותם לפניו, הוא ערך לו בדיקה ורשם את ממצאיה. הפסיכיאטר קבע, כי המערער סובל מ- 100% נכות לתקופה בה אושפז, דהיינו מיום 3.7.11 ועד ליום 15.7.11 וכן 20% נכות נפשית, החל מיום 20.7.11 ואילך.

הועדה התכנסה לישיבתה השנייה ביום 16.8.11, במסגרתה אמצה את חוות דעת הפסיכיאטר וקבעה למערער בתחום הנפשי אחוזי נכות לפי המלצתו.

4.         עיקרי טענות ב"כ המערער :

א.         דו"ח האשפוז הפסיכיאטרי של המערער מיום 4.8.11 המתייחס לתקופת אשפוזו מיום 3.7.11 ועד ליום 15.7.11, לא הובא לעיון  הפסיכיאטר והועדה לעררים. לפיכך, הם לא התייחסו אליו ובכך נפל פגם בהחלטת הועדה.  

ב.         בהתחשב במגבלותיו הרפואיות והתפקודיות של המערער, הועדה הייתה צריכה לקבוע לו אחוזי נכות גבוהים יותר. כך, בהתאם למצבו הנפשי, היה על הועדה לפסוק לו אחוזי נכות לפי סעיף ליקוי 34(ו) ולא לפי סעיף ליקוי 34(ב).

בנוסף, על הועדה היה לפסוק למערער אחוזי נכות בתחום האורולוגי לפי סעיף ליקוי 24.

לאור האמור, טען ב"כ המערער, כי יש להחזיר את עניינו של המערער לועדה לעררים, בהרכב שונה, כדי שתבחן את עניינו בשנית.

5.         עיקרי טענות ב"כ המשיב:

לא נפל כל פגם משפטי בהחלטת הועדה ולכן יש לדחות את הערעור.

6.         לאחר שנתתי דעתי לטענותיו של כל צד, מצאתי כי יש לדחות את הערעור.